העובדה שאין עליה חולק היא שצניחת רחם יכולה להווצר אצל נשים שמלכתחילה יש להן חולשה של שרירי רצפת האגן. מאחר וצניחת רחם עלולה להתרחש גם אצל נשים שלא עוסקות כלל בספורט אפשר היה להניח שנשים ששגרת יומן כוללת אימוני כוח ובמיוחד תרגילים מורכבים המפעילים את שרירי הליבה יהיו בסיכון נמוך יותר לצניחת רחם. אולם כפי שציינתי אין בסיס מחקרי שתומך או שולל הנחה זאת.

בחיים כמו בחיים אין דבר כזה אפס סיכון אבל בהתחשב בגורמים העיקריים לצניחת רחם – לידה וגיל – הרי שנשים צעירות ששומרות על שגרת האימונים שלהן לא נמצאות בקבוצת סיכון מוגברת לצניחת רחם נהפוך הוא, הן מגיעות לגיל לידה או בלות עם יתרון על האחרות. לנשים שמתחילות להתאמן בגיל מאוחר בהחלט כדאי להבדק אצל רופא לפני ובמהלך האימונים ועם תכנית אימונים הדרגתית והשגחה מוקפדת על טכניקה ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן.

שורה תחתונה אין מסקנות חד משמעיות לקשר בין אימוני כוח אינטנסיביים וקריסת אברי האגן ולכן כמו בתחומים אחרים בחיים אל תהססו להתווכח ולדרוש הוכחות מכל מי שטוען אחרת, גם אם הוא רופא.

לקריאה בנושא: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23445129