"כוחו של הרגל" הוא ספר שמתאר את הגורם הכמעט מרכזי שמכריע על ההתנהגויות שלנו, האופי שלנו, מצבינו, ובתכלס על חיינו- הרגלים.

כמעט כל פעולה שביצענו, החלטה שקיבלנו, מחשבה שעלתה לנו- הם כולם תוצרים של מה שמפעיל אותנו באמת ביום יום, ההרגלים שלנו. הרגלים שאנחנו מפתחים מגיל קטן דרך הסביבה (או אפילו גנטית) ועד היום- והם שולטים במבנה האישיות שלנו, ועל חיינו. למעשה, דרכם אפשר לנתח את עצמנו!

אם כך, "הצלחה" (או כל מטרה גשמית כזו או אחרת), היא לא אחרת מאשר צירוף של הרגלים שאנשים מבצעים במהלך היום.

למשל- במידה והמטרה היא להצליח בלימודים, האדם ש"יצליח" הוא אדם שיבנה לעצמו את ההרגלים הנחוצים לכך: לישון מוקדם ולקום מוקדם; לפנות זמן קבוע ומסודר ללימודים; יבנה לוח זמנים מסודר; יקדיש זמן ללימודים; ילמד שיטות לימוד חדשות, ועוד. ההרגלים הקטנים, בסוף יוצרים אופי התנהגותי שמאפשר לנו להשיג את המטרה שלנו.

אבל איך הכל מתבטא אצל אנשים שמתאמנים?

יש כמה הרגלים והתנהגויות שמשותפים להרבה מאוד אנשים…

1. הם מודעים לתזונה שלהם

אנחנו במערכת חינוך תזונתי מתקדם יותר מבתקופות עבר, אבל עדיין כילדים ונערים, לא בדיוק חונכנו לחשוב על מה שאנחנו אוכלים, אלא בעיקר לחשוב על לאכול. ההתנהגות ה"טהורה" ביותר שלנו היא לספק את יצר הרעב.

אנשים שמתאמנים, פיתחו מודעות כלפי מה שהם מכניסים, ולמה הם מכניסים את זה. זה כבר לא "מה יש לאכול"- זה "מה צריך לאכול", ו- "איך זה משפיע עליי". הם משתמשים בתזונה בתור כלי להצלחה שלהם.

2. הם חושבים על האימונים

כשאדם חושב על משהוא- סימן מוחלט שהנושא הזה מעניין אותו. כשזה מעניין יותר, יש קשר עמוק יותר בין האדם אל הנושא הזה. זה נעשה לו חשוב. אנשים שמצליחים בדברים, הם אנשים שחושבים על הפעולות השונות, וכתוצאה מזה מנתחים ומגיעים לתובנות חדשות, כמו "למה האימון היום לא היה טוב", או "האם יכולתי לעשות יותר טוב?".

אנשים שמתאמנים תמיד חושבים על האימונים שלהם, גם כשהם לא באימון. במהלך היום, באינטרנט, בטלפון. זה חלק מהם.

3. עובדים בצורה מסודרת

אנשים שאוהבים להתאמן, לא מחכים שיגיע מחר, או שיסתיים היום כדי לדעת אם אפשר לדחוף אימון או אם יהיה להם חשק. הם בונים מיני-לוח זמנים שמאפשר להם להכניס את האימונים לשעות ולימים שהכי נוחים להם. כך הם לא מפספסים אימונים ולא משתמשים ביד הגורל.

אין כזה דבר אין חשק; אין כזה דבר לא מסתדר; אין כזה דבר לא היום. יש סדר.

4. הם מתעסקים במה שהם אוהבים

רוב האנשים שלא מתעסקים בספורט, פשוט לא אוהבים את זה. אבל הבעיה, שכמעט הרוב מתוך הרוב, לא באמת יודע מה זה "ספורט". בשבילם, ספורט זה ללכת לחדר כושר או לרוץ.

אנשים שמתאמנים, הם אנשים שעוסקים בסוג ספורט שהם אוהבים. הם עובדים על מסת שריר בחדר כושר כי הם אוהבים את זה, ולא כי הם מכריחים את עצמם. אבל זה לא חייב להיות בניית מסת שריר, וזה גם לא חייב להיות חדר כושר או ריצה- יש אומנויות לחימה, שחיה, כדור רגל, ספורט ימי, רכיבה, טיפוס קירות ועוד. המלאי של סוגי ספורט הוא עצום, וצריך רק להתנסות.

5. חושבים וחולמים על המטרות שלהם

כשנרשמת לחדר כושר או התחלת משהוא חדש, למה בעצם החלטת על זה?

אגיד לך למה: זה נובע ממחשבה שנכנסה לך לראש וגרמה לך לחשוב ולצייר את עצמך כדמות אחרת- זה נקרא לחלום.

אנשים שמתאמנים הם אנשים שרואים את עצמם במצב מסוים, והם עובדים עליו בהווה.

למשל: אדם שהתחיל להתאמן בחדר כושר כי הוא רואה את עצמו כאדם גדול ומפותח יותר, מתאמנת עם עודף משקל ראתה את עצמה רזה וחטובה, אדם שחיפש תחום ספורט חדש שילהיב אותו וייתן לו ריגושים חדשים (זה קורה הרבה במעברים בין סוגי ספורט).

6. שואפים לדעת עוד

אחד ההרגלים החשובים ביותר כיום- הצורך לדעת עוד כדי להתקדם, להשתפר ולהיות טוב יותר. אנשים שמתאמנים לא עובדים בצורה רובוטית- הם מנתחים ומנסים להשתפר תמיד. זה מתחיל מהבנה מעמיקה יותר על תזונה, על אימונים, ותמיד מחפשים לקרוא עוד על כושר.

לא סתם הרשת מוצפת במידע- אנשים דורשים ידע, הם צמאים לזה.

7. הם מציבים לעצמם מטרות חדשות

מה קורה כשמשיגים בסוף מטרה? מציבים חדשה, כמובן!

אנשים שמתאמנים לא מסתפקים במחשבה הראשונית שהייתה להם. הם רוצים עוד- זה אנושי, זה דבוק בנו. זה כל כך נפוץ לראות מתאמנים שהתחילו עם "לבנות קצת את הידיים והבטן" ולאחר כשנה מצאו את עצמם מתחרים בתחרויות ספורט שונות.

מטרות לא חייבות להיות ה"יעד הסופי"- הן יכולות להיות הרגלים קטנים כמו להצליח להימנע מג'אנק פוד, או להצליח לעמוד בתפריט. אחר כך זה יכול להמשך בהתמדה בחדר כושר או בספורט, ועד ל-להצליח לעשות את הכל בצורה אוטומטית וקבועה. צעדים קטנים שבסוף מסתכמים במטרה גדולה.

8. הם מכירים את הגבולות שלהם

כמה חשוב לדעת את הגבולות? בספורט אפשר להגיע לקצה בכל כך בקלות- ומצד שני אפשר לזייף תוך הכחשה מוחלטת: ללכת לאימון ולא לעשות יותר מידי "מחשש" שהם יהיו מותשים מידי למחרת.

אנשים שמתאמנים, יודעים את הגבולות האמיתיות שלהם. הם יודעים כמה מנוחה הם צריכים, כמה אימונים הם צריכים, מתי לקחת הפסקה, כמה רחוק להגיע באימון, או אפילו כמה לאכול, או איך השיגרה שלהם.

הם יודעים מתי הם צריכים עוד, ומתי בסוף לפרוש. הם כאן לטווח הארוך, והם הולכים בצעדים ולא בקפיצות. זה לא עוד טרנד חולף בשבילם, זה דרך חיים.