הכל התחיל במחקרים משנות ה-50 וה-60 שניסו לבדוק את הקשר שבין צריכת שומן רווי ומחלות לב והובילו לפרסום המלצה רשמית בארה"ב להפחית את צריכת השומן בתפריט.
ההמלצה היתה כללית ולא הבחינה בין סוגי השומן, בין השאר בגלל לחצים של ארגון מגדלי הבקר בארה"ב (על הקשר שבין קבוצות אינטרס והמלצות בריאות שווה לכתוב בהזדמנות), אבל התוצאה היתה שתעשיית המזון מיהרה להחליף את השומן במוצרים מעובדים, בסוכר (כדי לפצות על הטעם) ובשומן טרנס (מרגרינה במקום חמאה). את התוצאות אנחנו רואים היום במגפת הסכרת והשמנת היתר.
קצת סדר, מה הכוונה בשומן?
השומן חיוני לתפקודי החיים בגוף, הוא מספק לנו אנרגיה והכרחי לספיגת ויטמינים ומינראלים.
בלי להכנס ליותר מידי פרטים, השומן נחלק לשלושה סוגים:
שומן טראנס – שומן צמחי שעבר תהליך כימי כדי להפוך אותו למוצק ומשמש בתעשייה להארכת חיי המדף ומיצוק. אין חילוקי דעות לגבי הנזקים שבצריכת שומן טאנס. מחקר מצא שכל עליה של 2% בקלוריות שמקורן בשומן טראנס מעלה את הסיכוי למחלות לב ב23%. שומן טראנס נאסר כיום לשימוש במדינות רבות.
שומן לא רווי – מקורו במוצרים מן הצומח (זיתים, שקדים, בוטנים) ודגים. נמצא כבעל יתרונות בריאותיים בהפחתת רמת הכולסטרול הרע (LDL) והעלאת הכולסטרול הטוב (HDL).
שומן רווי – מקורו מן החי. נמצא בבשר, ביצים, גבינות. למרות שברור ששומן רווי מעלה את רמת הכולסטרול הרע לא נמצא קשר מוכח בין צריכת שומן רווי ומחלות לב.
היום ברור שהמעבר לדיאטות דלות שומן היה טעות ביסודו אבל אנחנו עדיין מוצפים במוצרים דלי שומן, עתירי סוכר, ממתיקים מלאכותיים או שומן טראנס והכל במסווה של בריאות.
הגיע הזמן לתקן את המעוות
שומן הוא מרכיב חיוני וחשוב בתזונה שלנו.
למרות שברור ששומן לא רווי הוא בעל יתרונות בריאותיים גדולים יותר בהשוואה לשומן הרווי, עדיין אפשר לצרוך משניהם.
המנעו לחלוטין מצריכת שומן טראנס!
אבל בעיקר, בפעם הבאה שמציעים לכם מוצר דל שומן גשו לרשימת המרכיבים ובדקו מה בדיוק מחליף את השומן.