אצל רוב האנשים המילה דיאטה מתקשרת עם רעב, סבל והימנעות ולמרות שהימנעות היא חלק בלתי נמנע מהתהליך, הרעב ותחושת הסבל שנלווים לו גורמים לתהליך יותר נזק מתועלת וצריך להגבילם ככל שניתן.
מרביתנו נוטים לחשוב שאם רק "נפסיק לאכול" המשקל סוף סוף ירד ויש מגוון וריאציות של דיאטות בנושא (דיאטות שדוגלות בימי צום או הפסקת אכילה בשעה מסויימת למשל). בפועל כל תהליך הרזיה מחייב אכילה – מאוזנת ונכונה – אבל הרבה אכילה.
להמנעות מאכילה ולהרעבה יש אפקט הפוך בדיוק ממה שאנחנו מכוונים אליו. הרעבה, דילוג על ארוחות וקיזוזים למיניהם גורמים להאטה של קצב חילוף החומרים בגוף ומעוררים הפעלת מנגנון הגנה של הגוף לשמירה על מצבור השומן כהכנה לקראת הבאות. ברמה הפסיכולוגית המנעות מאוכל והרעבה עצמית עלולות לגרום לאכילת פיצוי ולבולמוסי אכילה.
תזונה היא כמובן חלק בלתי נפרד מכל תכנית אימונים אפקטיבית אבל בשל אותן אמונות תפלות וציפיות מוטעות אנו פוגעים באפקטיביות של תהליך החיטוב (והמסה שקדמה לו) ומוחקים הישגים שצברנו בחודשים של אימוני כוח.
אז מהם העקרונות שצריכים להנחות אותנו בתהליך חיטוב:
קביעת תפריט מתוכנן ומדוייק הכולל סוגי מזון וכמויות
איזון בין חלבונים, פחממות, שומנים וסיבים תזונתיים
קביעת גרעון קלורי מתון תוך לקיחה בחשבון של שגרת האימונים
חלוקה לארוחות מאוזנות (לפחות 5-6) על פני היום
הקפדה על שתיה
המנעות מדילוג או קיזוזים בין הארוחות
ולקינוח אל תוותרו על ארוחת צ'יט אחת בשבוע, זה בוודאי יועיל פסיכולוגית ולאחרונה אף הוכח מדעית.