ברוב הכתיבה שלי כבר הצגתי ששליטה בטכניקה בתרגילי הבסיס (סקוואט, בנץ ודדליפט) הם אומנות.
אבל אחרי השליטה בטכניקה, איך באמת מתחזקים, או שומרים על כוח?
הדרכים יכולות להתפלג לשתי דרכים;
-תכנון פשוט ורגיל עם התקדמות לינארית
-תכנון חכם יותר, הדורש המון הבנה וניסיון קודם.
התכנון הפשוט מתייחס לרוב למתחילים, וגם למתאמנים שנמצאים בשלב הביניים- כל מה שהם צריכים לעשות זה לבצע את התנועות ולהרים כבד- בתידרות גבוהה ככל הניתן. לא צריך יותר מזה, וכל המוסיף גורע. היוצא מן הכלל במקרה הנ"ל מבחינתי הם אלה שמתקשים לפעול על פי הפרמטרים הללו עקב זמן, אמצעים או אפילו בפן המנטלי. כבר קרה לי שנאלצתי לתכנן אימון כוח אחר למתאמן שכל מה שהוא צריך זה להרים כבד- רק כי הוא התקשה לבצע זאת מנטלית.
מה קורה כשעוברים את השלב ה'ראשוני' ומתחילים לדשדש במקום?
כאן יש כבר צורך בניסיון וידע- לדעת באילו מצבים אתה באמת תקוע, מתי כדאי להזניח את התכנון הקיים, ואיזה תכנון הכי כדאי להמשיך איתו הלאה.
תכנון בלוקים, התקדמות שבועית, פריודיזציה, גיוונים בתרגילים, עבודה על נקודות חלשות, עבודה על פרמטרים מגבילים, הוספת אביזרים- זה עסק לא פשוט ודורש חתיכת חשיבה לפעמים.
אגב, כרגיל, לא הכל שחור ולבן- יש אנשים שהם אפילו מספיק חזקים מנטלית,פיזית, וגם מושפעים גנטית, ומצליחים להתמודד עם העומס במשקלים מתקדמים יותר ונשארים על התקדמות פשוטה של להעמיס משקל על המוט. סחטיין, אבל זה לא תמיד יעבוד על כל אחד.