מה גורם לאנשים לעבוד בתור מאמן אישי?

הקונצנזוס היה אומר שכל בחירת עבודה שהיא, תיהיה תחת שיקולים כספיים, לפעמים לבד…

אני רוצה להציג בפניכם צדדים אחרים מתוך השיקולים, צדדים של כל אדם שחושב לעבוד כמאמן אישי ועד למאמנים עצמם שהחליטו להפוך את זה לקריירה.

אין דבר מספק יותר מלעזור

helping-hand

להתנדב, לתרום, להיות שםלתמוך, להשקיע, להרים מהקרשים- הם כולם צורה מסויימת של עזרה. לא כולם בנויים לעזור לבני אדם אחרים- במיוחד כשהעזרה הדרושה טובעת בהמון דרישות שכוללות אפילו הקרבה מסויימת.

מאמני כושר הם קודם כל, מאמנים לחיים. התפקיד שלהם הוא לא להתאמן במקום המתאמנים שלהם, ולא לאכול במקומם. התפקיד שלהם הוא לתמוך בהם. התפקיד שלהם הוא להראות למתאמנים שלהם את הדרך- וללכת יחד איתם. הם כאן כדי לעזור להם, ולא לעשות את העבודה בעצמם. את הדרך המתאמנים צועדים בעצמם.

הייתי אומר שלהיות מאמן כושר זאת העבודה הקשה ביותר. כמות האחריות והנתינה שמאמן כושר מוצלח צריך לתת הוא עצום. לפעמים אפילו יותר מידי. אבל זה לא באמת משנה להם.

כי אכפת להם

אכפתיות. איזו מילה? מהי מבטאת בדיוק? האם אכפת למישהוא כי הוא מצפה לתמורה כלשהיא, או שאכפת לו כי פשוט..אכפת לו? אכפתיות ללא תנאים. אכפתיות חינם.

נכון שמאמן אישי דורש כסף בשביל העבודה, אבל דברים לא באים בחינם. מאמן כושר מתקיים, כמו כולם, על בסיס כסף למחייה.

אבל מה שמבדיל את ה"מוצר" שמאמני כושר מציעים לעומת מוצרים אחרים הוא…הם

ברגע שאדם מוכר מוצר, הוא סיים את התפקיד שלו. אבל ברגע שמאמן אישי מוכר את המוצר שלו, כאן מתחילה העבודה. "פרוייקט חדש". הם הופכים אותך לחלק מחייהם, ויעשו את כל מה שצריך כדי לעזור לך. כי קודם כל, אכפת להם.

הם אוהבים את זה, וזה כנראה הכי חשוב

אני תמיד שומע על אנשים שמחפשים תחומי עניין ולימוד שנשמעים מעניינים, או ש"מעניינים" אותם. אני טוען, שאי אפשר להתבסס על עניין כדי להצליח. הן בלימודים, והן בקריירה. "עניין" היא תלות יחסית שאנו מפתחים בתקווה שהיא תעורר בנו את הצורך או החשק להצליח, שתתן לנו כוח. אבל ממש בכל דבר בחיים, אין דבר כזה מעניין לחלוטין. גם בתחומים מעניינים יש דברים לא מעניינים. בתוך ביולוגיה המעניינת יש גנטיקה מולקולרית, כימיה, מתמטיקה ועוד שנחשבים ללא מעניינים בעליל. מה קורה אז? התלות מתפרקת, ואנו נשארים ללא כוח.

לאהוב מקצוע זה לרצות להצליח בו. בין אם הוא מעניין או לא. אני לא מחפש שאנאטומיה שתעניין אותי כדי שאלמד אותה, אני רוצה ללמוד אנאטומיה כי היא תעזור לי להיות מאמן טוב יותר.

naples-fl-personal-training

מאמניים אישיים לא מחפשים את העניין. יש בהם את הרצון. הם פשוט אוהבים את כל העסק. הם אוהבים לעסוק בזה, הם אוהבים לעזור, ללמוד, הם אוהבים לתמוך באנשים, ללמד אותם, להרים אותם כשצריך. הם אוהבים להחמיא, ואף לתת בראש כשצריך. הם אוהבים לקחת אדם כפרוייקט- ולתת מעצמם בשבילו. הם אוהבים את העבודה שלהם כל כך, שזה נראה להם  לגיטימי לעבוד ולהתעסק בחיים האלה- כאילו זאת המציאות הטבעית.

לאהוב משהוא זה כל כך הרבה יותר חזק. אם היו מבקשים ממני לנאום בפני כל אוכלוסיית כדור הארץ, הייתי צועק שתלכו לחפש את הדבר שאתם הכי אוהבים, ולעסוק בו. זה כן דורש חיפוש והתנסויות, וזה שווה את זה. אגב, אני לא חיי בסרט שייקראו לי לנאום. :-)

למרות שבהייטק יש חתיכת כסף

כמה מרוויחים לשעה? כמה לוקחים לאימון?

בחיים לא שמעתי את המילים האלה יוצאות מפי כל מי שחשב בהתחלה ללכת לעבוד כמאמן אישי. למעשה, אחוז כמעט מוחלט מהמאמניים האישיים שמצליחים בתחום התחילו לעבוד בגלל ההשפעות שהיו לספורט ותזונה על חייהם, והם רוצים להעביר את זה הלאה. אחר כך, באים השיקולים הכספיים. אבל זה כבר אחרי הלמידה. ואחרי שהם מציעים את עצמם.

130313_office_workers_technology_ap_328

איך אנחנו בוחרים את המקצוע שלנו? הדבר הראשון שמנסים לדחוף לנו, הוא שצריך למצוא משהוא שמרוויחים איתו כסף. או שהוא מעניין. אלו שיקולים מאוד שנויים במחלקות, שכן הם מתבססים על פשרה- לעסוק במשהוא רק בשביל הכסף. והצלחה… הצלחה מעולם לא נבנתה על פשרה.

מי שבוחר את תחום עיסוקיו מתוך פשרה ולא מתאים את המקצוע אליו– לא יכול לממש את הפוטנציאל האמיתי שלו.

יש מקצועות שלא בוחרים לפי כסף. פשוט לא. ומאמן אישי הוא אחד מהם. לא מחפשים להרוויח קודם, מחפשים לעזור קודם.

ואז מי שנשאר עד הסוף, הוא פשוט טוב?

אז צריך לאהוב משהוא, ואז הופכים להיות טובים בו. אבל רגע, האם זה בכלל עובד הפוך? האם זה;

לאהוב משהוא ← להיות טוב בו

או,

אתה טוב בו ← אתה אוהב אותו?

תנסה להיזכר רגע בתחילת דרכך בכל תחום בחיים שאתה טוב או לא טוב בו. האם אהבת את התחום כי היית טוב בו? האם שנאת את התחום כי היית לא טוב בו? זה נושא שנוי במחלוקת, אבל כנראה שאין תשובה חד משמעית. אפשר לאהוב משהוא שלא טובים בו, ואפשר לשנוא משהוא שאכן טובים בו.

ובכל זאת, המפתח יהיה בסופו של דבר תחום או מקצוע שאנחנו גם טובים בו, וגם אוהבים אותו. מחסור באחד מהם מוביל לאי שלמות. וזה בדרך כלל החצץ שמבדיל בין אלה שפורשים, לאלא שנשארים עד הסוף.

תחום הכושר יכול להיות קצת אכזרי. הביקוש אומנם גדול- אבל ההיצע אפילו יותר. כמעט כל אדם שיש לו את הכסף, יכול להרשם ולהתחיל לימודים לא מפרכים וקצרים יחסית, שבסוף שלושה חודשים כבר יכול להתחיל לעבוד.

בגלל העודף היצע, קשה מאוד להצליח בתחום הכושר. אבל לא חסרים אנשים שמצליחים בה. בדרך כלל, מי שמצליח משלב בתוכו כישורים חברתיים והיכולת לחשוב מחוץ לקופסא- איך אני יותר טוב מהאחר, ואיך אני גם נבדל מהאחר.

מי שנשאר מאחור, הם אלה שהתייאשו לעבוד בדרך הרגילה והישנה, או אלה שפשוט לא מראים את הכישורים החברתיים שצריך כדי לשמור על מעמד של מאמן מוצלח. שוב, מאמן טוב הוא לא אדם שהצליח בספורט- אלא אדם שמצליח לגרום לאנשים אחרים להצליח בספורט. 

success isn't about how much money you make; it's about the difference   you make in people's lives.

Talk is cheap and ambition is easy. Grinding it out and sacrifice is what sets you down the road less travelled. Adjust your goals according to what you are prepared to put in and never lose sight of why we all became trainers in the first place–to help people!”

אודות הכותב צפה בכל הפוסטים

Aviv Cohen

תמיד הכרתי את עצמי כאוטודידקט- יש לי הרבה חיבה לקריאה, למידה וכתיבה, ויחד עם הניסיון שצברתי עם מתאמנים ברמות שונות וסוגים שונים (ממבוגרים עם קשיים לספורטאים מענפים שונים) הקמתי בלוג חדש בארץ.

את מירב הכתיבה שלי אני מנסה לנסח בצורה קולחת ונוחה לקריאה, והעיקר להעביר מסרים מסובכים בצורה פשוטה כדי שתוכלו להיות הגרסה טובה ביותר של עצמכם.

אם יש לכם שאלות, צריכים עזרה או אפילו המלצות- תוכלו ליצור קשר איתי ב: [email protected]

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*