5 סיבות לגיטימיות לדלג על אימון רגליים

Aviv Cohenכל הפוסטיםLeave a Comment

שמעתם פעם על אדם שעשה בעיות לעבוד על פלג גוף עליון? כנראה שלא כל כך, אלא אם זה היה ממש מוכרח. אבל אימון רגליים? וואי וואי. ללא ספק אימון רגליים הפך להיות למטרד הכי גדול באימונים למתאמנים מכל הרמות.

נכון לשנת 2016- דעת הרוב היא שאימון רגליים הוא חלק קריטי ובלתי נפרד מכל אימון כושר לכל מטרה. אני דווקא חולק על דעת רוב זו, ומציע נקודות מחשבה למה לגיטימי מאוד לדלג על אימוני רגליים:

סיבה ראשונה: רגליים גדולות מפריעות לביגוד

אחד מתופעות הלוואי הכי מתסכלות של אימוני רגליים הוא הגדילה של הפלג גוף התחתון. כתוצאה מהגדילה, נהיה קשה מאוד להתאים את הביגוד התחתון לגזרת הרגליים החדשה.

bodybuilders-trying-to-wear-skinny-jeans

The struggle…

הקו האופנתי גם לא מראה רצון להשתנות. רוב גזרות המכנסיים כיום לא מתחשבות בארבע ראשי וגלוטס גדולים, ומייצר קו ביגוד שמקשה על מתאמנים רבים לבחור, וללבוש את הבגדים שלהם.

במקרים נדירים יותר, מתאמנים נאלצים ללכת עם טריינינגים לאירועים חגיגיים, ולהרגיש אי נוחות בגלל שהם מתמודדים עם רגליים גדולות ביחס לשאר האנשים, ולהקשות עליהם מלהנות מאירועים חגיגיים.

סיבה שניה: לא צריך לעבוד על רגליים כדי לבנות פלג גוף עליון

יש מיתוס (שהוא באמת מיתוס), שאימוני רגליים מפרישים הורמון גדילה העוזר לבנות יותר שריר. לכן, כדאי לעבוד על רגליים כדי להפריש יותר הורמוני גדילה שנוכל לנצל לגדילת שאר הגוף (תכלס החזה הכי מעניין אותנו).

בוא נצלם תרגיל לרגליים,

הבא נדגים תרגיל מעולה לרגליים! אבל לא צריך להראות את הרגליים, הן לא חשובות.

האמרה הזאת היא חצי נכונה. בזמן שאכן מחקרים הראו עליה בהורמון הגדילה לאחר אימון רגליים, העליה לא הייתה גבוהה מספיק בכדי להשפיע על מסת השריר בשאר הגוף.

לכן, אימוני רגליים הם לא תירוץ כדי לעלות בשריר בפלג גוף העליון. אם אנחנו רוצים רק חגורת כתפיים וגב מרשימים, אין לנו כל צורך בלבצע אימוני רגליים, הם ממש מיותרים. אלא אם כן אתה רוצה להגדיל את הרגליים כמובן (וזה משהוא אחר).

 סיבה שלישית: אימוני רגליים נהיו מיינסטרים

מאז העליה של הפווארליפטינג והקרוספיט, אימוני רגליים קיבלו באז ענק. מעכשיו רק הטובים ביותר עובדים על רגליים כל הזמן, וכל מי שעובד אחרת- עושה חלטורות.

אין תמונה מגניבה יותר מסקוואט או דדליפט בפייסבוק, כהוכחה שלא רק שאנחנו מתאמנים- אלא שאנחנו מתאמנים הכי טוב שאפשר (ושאין עלינו).

ומהר מאוד, אימוני רגליים הפכו למיינסטרים של כולנו, והתחילו להיות קו האופנה של האליטה. אם ברצונך להיות חלק מהאליטה, לך תעשה אימוני רגליים!.

אולם יש אנשים שמתנגדים לכל גל שסוחף את החברה. אם 99% בעד דבר מסויים, זה עדיין אינו הופך אותו ל100% או אמיתי. בהרבה מקרים, התברר שדווקא ללכת נגד הדעה הרווחת מובילה לגילויים חדשים, ולהחלטות נכונות יותר. בעיקר בגלל שההחלטות מתבססות על פי השיקולים שלך, ולא של דעת האוכלוסיה סביבך.

לכן אולי כדאי ללכת נגד המיינסטרים של אימוני הרגליים… ולא לעשות אותם! גם מסיכוי של 99% ל- % בודד, האחוז הבודד עדיין בעל סיכוי להיות נכון, ושאימוני רגליים הם…רע? או משהוא כזה.

סיבה רביעית: אימוני רגליים קשים מידי

באימונים של הפלג גוף העליון עוד אפשר להתמודד אם אכלנו צ'יפס והמבורגר עשר דקות לפני האימון. אבל באימון רגליים? אתם תקיעו את האוכל עוד לפני שהוא נכנס לקיבה.

גם כשלא אכלנו כלום במשך הרבה מאוד שעות ומבצעים אימוני רגליים- פתאום אנחנו מתחילים להרגיש רע, כולל בחילות וחולשה. אכלנו הרבה והרגשנו רע. לא אכלנו כלום והרגשנו רע- מה אתם רוצים מאיתנו אימוני רגליים??

כל המגבלות הללו הופכות את אימוני הרגלים לטירחה ומפריעות למוטיבציה שלנו להתאמן. יש אנשים עם חיים בקהל- ואם אימוני רגליים מפריעות למוטיבציה שלנו להתאמן, אנחנו עלולים לאבד את המוטיבציה לחלוטין ולא להתאמן בכלל, לרדת בכושר ולהתדרדר לצ'יפס והמבורגר…בבוקר.

מה שהגברים באמת מסתכלים על, זה הידיים ולא הרגליים

הרגליים והגלוטס (טוסיק) הם השרירים הגדולים ביותר של הגוף שלנו, המרשימים ביותר, והמושכים ביותר. אין סמל לעוצמה וכוח יותר מירכיים בנויות ומרשימות.

a73dc736b52a04e178a94018c1b687fe

דוגמה למבנה גוף אידיאלי.

אבל כל זה אינו רלוונטי, מכיוון שמירב האוכלוסיה הגברית מתייחסת ברושם הראשוני לידיים. אם לאותו אדם אין ידיים מפותחות- הוא אינו מרשים ומיד מוגדר כ"נחות יותר". אח"כ סורקים את חגורת הכתפיים, בטן, גב, שכמות, ורק לאחר מכן על הרגליים. בד"כ הסורק שלנו לא סורק את הגלוטס.

לצערינו הרב, המוח שלנו מתוכנת ללכת לפי הרושם הראשוני שלנו. ובזמן שיכולים להיות לך רגליים מרשימות, שכמות משכמה ומעלה ובטן מקוביות הונגריות, אם הידיים שלך יהיו בפיגור ביחס לשאר הגוף שלך, אתה תחשב כ"לא כזה מנופח".

לכן, אם אנחנו באמת רוצים להראות (לעומת להיות…אהמ) מפותחים, אנחנו חייבים להתמקד בידיים כברירת המחדל שלנו. אח"כ להתמקד לפי סדר הסריקה, כשלבסוף הרגליים…אם נשאר זמן כמובן.

קצת רצינות בחיים לא תזיק

אימוני רגליים הם חלק בלתי נפרד מהשלמת המראה הפיזי "האידיאלי" בשבילנו. לא הרבה שמים לב לכך, במיוחד כשהמראה בשירותים מסתירה את קו האגן ומטה, ולרוב אנחנו לא מורידים את המכנסיים כדי לעשות פוזות עם הארבע ראשי לפני מקלחת. הדבר הראשון שצץ לנו הוא הפלג גוף עליון, ואז אנחנו שוכחים להסתכל גם למטה.

לא הייתי קורה לזה אשליה, אבל אם תציבו שני מתאמנים, אחד עם פלג גוף עליון מפותח ופלג גוף תחתון מפותח, לצד אחד רק עם פלג גוף עליון מפותח, אתם תראו הבדל משמעותי במבנה הכללי של כל הגוף, גם כשהמתאמנים בבגדים.

6ej91f44kdv

לפעמים אנחנו מסתכלים על אנשים ו"חסר" לנו מרכיב בפאזל שלהם. משהוא במבנה הפיזי שלהם לא תואם, לא מאוזן. ברוב המקרים, זה יהיה מחסור בפלג גוף תחתון מפותח, שכולל את האגן ועד כפות הרגליים. שוב, המתאמנים עצמם לא שמים לב לזה, וגם אנחנו לא תמיד מודעים שזאת באמת הבעיה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.