למה לאנשים יש כאבים כרונים, איך להמנע מפציעות ומהן הגישות הנכונות לטפל בפציעות

Aviv Cohenכל הפוסטים, פציעותLeave a Comment

Andrew Hancock

Andrew Hancock

הפוסט מתייחס לפציעות שריר, רקמות  ופציעות שהתרחשו כתוצאה מפעילות ספורטיבית.

כמעט כל הפציעות והכאבים הכרונים נובעים משתי סיבות פשוטות שבעזרתן אפשר להימנע מאחוז גבוהה של פציעות (הערה- האמת המרה כלפי תוצאות בספורט היא שקשה מאוד להימנע מפציעות, במיוחד ברמות הגבוהות, שם יש דרישה קבועה ליותר); תוכנית עבודה שגויה, וגישה לא נכונה לפציעות.

תוכנית לקויה

כמעט כל הפציעות והכאבים מתרחשים לא בין רגע, אלא כתוצאה מתהליך ארוך של שחיקה ועבודה לא נכונה לאורך זמן. הנה עובדה מעניינת; הרבה פציעות וכאבים בשריר וברקמות בגוף לא מתרחשים בין רגע. פריצת דיסק, למשל, היא תוצאה ארוכת טווח של שחיקה, ולא של תנועה אחת כמו שנהוג לחשוב. אם נפצעתם- תאשימו את האתוכנית שלכם, ולא את האימון או התרגיל.

מי שנפצע, יכול ללכת אחורה ולנסות להבחין באלמנט שיכל לפצוע אותכם. עומס גדול מידי על האזור, ביצוע תנועה בטכניקה לא נכונה לאורך זמן, או מחסור במנוחה. מתאמנים מופתעים לגלות פתאום למחרת שהם חוו "כאב" בגב התחתון מהאימון האחרון שלהם וישר יפילו את האשמה על תנועה לא נכונה שהם כנראה ביצעו באימון האחרון שלהם. ולא, לא את שלושת החודשים האחרונים שמשכו דדליפט בגב עגול והעמיסו בלי סוף על הגב התחתון. אבל הם לא הרגישות כאב, אז הכל טוב, לא?

לבנות תוכנית זה עסק לא פשוט בכלל. יש מספר מטרות שצריך להשיג כשבונים תוכנית- התקדמות, תוצאות, אבל אם התוכנית השאירה את המתאמן נקי מפציעות בטווח הארוך, היא השיגה את המטרה החשובה מכולן, וזאת שבכלל תאפשר להשיג את שאר המטרות.

גישה שגויה כלפי פציעות

"לקחתי פסק זמן של שנה כדי לתת לאזור להחלים, אבל הכאב שוב חזר"

"אני נמנע מעבודה על האזור כי הוא כואב"

מה המשותף לשתי הסיטואציות? התיאור "כאב" הוא הפרמטר העיקרי שאנשים משתמשים בו כדי לתאר את הפציעה שלהם, וכאן בדיוק אנשים נופלים.

כאב או סימפטום, ולא הבעיה עצמה. כדי להחלים מכאב, אנחנו צריכים קודם כל להחלים מהפציעה. וכדי להחלים מהפציעה, אנחנו צריכים להתמקד בשורש הבעיה- ומשום מה אנשים מסרבים להבין את זה והולכים עם הראש בקיר כנגד כאב. כל עוד לא כואב, הכל טוב.

הגישות הנכונות לטיפול בפציעות,  ימנעו בסופו של דבר תהליך ארוך, מייאש ומייגע של תסכולים וכאבים מיותרים.

הטעות מספר אחת של כל מתאמן שחווה כאבים או פציעה, היא להימנע מכל עבודה על האזור, לחלוטין. לא לעשות כלום, ולתת לזמן לעשות את שלו. להימנע מעומס ככל האפשר, להימנע מכאב. בפועל, הם למעשה מעכבים את ההחלמה שלהם, או אפילו עוצרים אותו.

כשהגוף פצועה- הוא משתמש בכלי הדם ובמנגנונים בגוף בכדי להזרים דם, ולבצע חילוף חומרים באזור. במהלך התהליך הזה הגוף מרפא את הרקמה הפצועה. יש לנו את היכולת להשפיע על היעילות של התהליך, המהירות, והתוצאות בטווח הארוך. אנחנו יכולים להגביר את זרימת הדם לאזור, להגביר את קצב חילוף החומרים (סילוק "פסולת" והסיבה שמגביהים את הרגל במקרים של פציעות) באזור, ולאפשר לרקמה לחזור לתפקוד מלא.

הרבה אנשים שנמנעים מכל פעולה על האזור מאטים את הזרימה של הדם וחילוף החומרים, והתפקוד של הרקמה לא חוזרת לתפקוד מלא כמו פעם. במקרה כזה, האזור חלש, פגוע, הרקמה לא מסוגלת להתמודד עם אותו העומס כמו בעבר, וקצב ההחלמה מתארך ואף יכול להיעצר.

איך ניגשים לפציעות

שימו לב שנזהרתי לרשום את המילה "ניגשים" ולא מטפלים. כל פציעה היא שונה ויש צורך לנקוט בשיטות שונות.

שלב ראשון: מנוחה. 

למרות ההתפה נגד המנוחה, היא עדיין חשובה. במיוחד כשהפציעה טרייה, הגוף עדיין נמצא ב"שוק" וצריך לתת לו את הזמן להסתדר על עצמו. המנוחה תלויה בחומרת הפציעה- אם הפציעה היא "כאב מינימלי" שהופיעה לאחר אימון או תנועה, אפשר לקחת מנוחה של יום עד שלושה ימים כדי שהאזור יירגע ולהבחין אם יש שיפור מסוים.

אם הפציעה חמורה יותר, כמו מתיחה חזקה בגב שמותירה את הגוף ללא תנועה מלאה, רצוי להאריך את תקופת המנוחה לימים ואף שבועות, עד שמשיגים תנועה מלאה ודרגת הכאב נחלשת. חשוב: לא לסחוב את המנוחה יתר על המידה. ברגע שמרגישים טוב, אפשר להתחיל לעבוד. זכרו: מעט מנוחה ויותר מידי מנוחה הם האויבים שלנו.

שלב שני: חזרה לפעילות.

החזרה לפעילות תלויה, שוב, בחומרת הפציעה. אבל אחרי המנוחה, חשוב להשתמש בכלי הכי חשוב שיש ברשותנו- זרימת דם. מתחילים בעבודה קלה עם התנועה שממנה נפצענו, או שמרגישים את האזור,  בעיקר לטווח חזרות גבוה בכדי להתמקד באזור ולהגביר את זרימת הדם לאזור. אנחנו עדיין לא מחפשים להתחזק. פרוטוקול הפציעות של ביל סטאר היא כלי מצויין. אפשר לקרוא על זה כאן. העסק יכול לקחת בין שבוע לחודש.

שלב שלישי: הגיע הזמן לחזק את האזור.

במידה ופעלתם לפי הפרוטוקול- מעולה! אם לא, אז הגיע הזמן להעלות את המשקל, ולהוריד את החזרות בהדרגה עד שמגיעים לטווח חזרות של 5-8.

תהליך רביעי: אינדיקציה.

אם אחרי שלושת התהליכים, עדיין יש כאבים (או שהכאבים לא השתפרו), כנראה שהבעיה קשורה לליקוי מסוים בגוף. גמישות, מוביליטי, יציבה, טכניקה. יש צורך לחפש את המקור ולא להתמקד בפציעה עצמה.

הערה חשובה: הכאב משמש אותנו בתהליך ההחלמה כאינדיקציה, ולכן הרעיון להימנע ממנו הוא שגוי. אנחנו לא מנסים להימנע מהכאב, אלא לעזר בו ובעזרתו נוכל גם למדוד את ההתקדמות שלנו. תפסיקו לפחד מכאב.

רק בריאות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.