עד כמה באמת נחוץ לעבוד על הבטן?
ישנן שתי גישות – הראשונה מתעלמת מעבודת בטן כי אין צורך לעבוד עליה, והשניה מעודדת עבודת בטן מרובה.
לדעתי- הגישה הראשונה נאיבית מדי, והגישה השניה הולכת יותר מדי לקיצון.
האם באמת צריך להתמקד בעבודת בטן (כפיפות, סטטי, בוסו)? התשובה היא חלקית, ויש להתייחס לשני פרמטרים – סוג האימונים של המתאמן, והיכולות שלו.
מתאמנים וספורטאים שעובדים עם תרגילים פונקציונליים (ואם להיות פחות פלצני- סקוואט, דדליפט וכדומה) מערבים המון את השרשרת האחורית, ומבלי לשים לב- יכולים ליצור פער קטן בשרשרת הקדמית, שיכול להוביל לבעיות יציבה קלות (סיבוב אגן לפנים לדוגמה) ולכן כן כדאי לשלב עבודת בטן על מנת לשמור על פרופורציות (ועדיף תרגיל שלא מערב את הזוקפי גב).
מצד שני, מתאמנים רגילים, ספורטאים, ולפעמים גם מתאמנים פונקציונליים, לא בדיוק חייבים להוסיף תרגילי בטן אבל בתנאי אחד בלבד- רק אם הם יודעים איך לעבוד עם הבטן ולהפעיל את כלל חגורת הגב האנטומית בכל התנועות שהם מבצעים. זה כלל חשוב- אני מבטיח לכם שמירב האוכלוסיה המתאמנת בכלל לא יודעת ששירי הבטן יכולים לפעול בכל תנועה שהם מבצעים.
בנושא הזה- מאוד, מאוד קריטי לשלב בתוכניות תרגילים ותנועות ש*מלמדים* ונותנים את ההרגשה של השימוש בשרירי הבטן אצל המתאמן. פרונט סקוואט הוא תרגיל מצויין לכך.
מאמן שלא נותן תרגילי בטן בתוכניות שלו, צריך לכלול או לפחות לתת את הדגשים הבסיסיים לשימוש של הבטן.
רק למי שיודע להשתמש בבטן – מלבד סטטי וכפיפות, גם מתח, מקבילים, סקוואט, ודדליפט הם תרגילים פנטסטים לבטן. אולם בכל זאת, מי שמתמקד בעיקר בסקוואט ודדליפט, שישקול להוסיף עבודת בטן מינימלית לצמצום פערים.