טעות בסיסית ולגטימית כשמנסים להתמקד בשריר בעייתי בתנועה מסויימת; בחירה לא נכונה של תרגילים (לרוב מבודדים).
הגוף עובד לפי תנועות ולפי עקרון הספציפיות. כלומר, הגוף לומד להסתגל לתנועה מסויימת ומגייס את קבוצות השרירים הרלוונטיות כדי לבצע את התנועה, ולא שריר אחד. כאן האמת האכזרית- שום בידוד לא יעזור אם הבעיה היא בתנועה עצמה (ואם השריר "מפגר מאחור", סימן שיש בעיה בגיוס).
ניקח מקרה שמתאים כמו כפפה; התנועה שלנו בסקוואט מעולה מלבד הברכיים שלנו, שקורסות לנו פנימה במהלך התנועה(התייחסות לנושא בהמשך!).
נצא מנקודת הנחה שזאת לא בעיית טכניקה, ורק בעיה של חולשה בשריר המדיוס, האחראי על ביצוע הרחקת ירך בין היתר(יש לו עוד תפקידים, גם על זה אדבר). הרוב המוחלט ייפנה כמובן לגניקולוג(המכשיר הגאוני שיושב בצד, שהנשים עומדות בתור אליו בשביל לחטב את הישבן) וינסה לפמפם את השריר למוות במטרה לחזק אותו. אבל שוב, הבעיה היא לא בשריר, הוא עשוי להיות חזק מספיק. הבעיה היא בגיוס שלו.
הדרך הנכונה ביותר היא בעצם להחזיר את התפקוד התקין של השריר בתנועה המסויימת, ע"י ביצוע תנועות מורכבות שמכריחות את השריר לתפקד בתנועה שאנחנו מחפשים. ובמקרה שלנו- סקוואט עם גומיה יכריח את המדיוס לתפקד ולהתחזק מבלי שום יכולת לברוח.